המנורה היא אחד מכלי המקדש, ובה הכהן הגדול מיטיב את הנרות פעמיים ביום. מיקום המנורה הוא בדרום ההיכל (או הקודש בזמן המשכן).
המנורה כולה היתה עשויה מקשה אחת זהב טהור. גובהה - 18 טפחים. רוחבה - מהנר הקיצוני שבימין עד לנר הקיצוני שבשמאל - 12 טפחים.
גובהו של הקנה האמצעי - 15 טפחים. קנה זה עמד על בסיס רחב. בסיס זה נקרא "ירך המנורה". לבסיס היו שלוש רגלים בתחתיתו. במקום החיבור של הירך עם הקנה האמצעי היה פרח זהב. גובהה של ירך המנורה עם הפרח שעליה - שלושה טפחים.
בגובה שני טפחים של הקנה האמצעי מן הירך היה גביע כפתור ופרח, שהחזיקו טפח אחד.
במרחק שני טפחים מהגביע כפתור ופרח, היה בקנה האמצעי כפתור אחד, שגובהו טפח, ממנו התפצלו שני קנים אחד לימין ואחד לשמאל. במרחק של טפח מהכפתור היה בקנה האמצעי עוד כפתור שגובהו טפח, ממנו התפצלו עוד שני קנים אחד לימין ואחד לשמאל. במרחק של טפח נוסף מהכפתור היה בקנה האמצעי עוד כפתור ממנו התפצלו עוד שני קנים אחד לימין ואחד לשמאל. במרחק של שני טפחים נוספים מהכפתור, היה בקנה האמצעי שלושה גביעים כפתור ופרח שגובהם ביחד - שלושה טפחים. על כל אחד מששת הקנים המתפצלים היה גם כן שלושה גביעים כפתור ופרח.
לסיכום, למנורה היו עשרים ושניים גביעים - שמונה עשר גביעים בששת הקנים המתפצלים וארבעה גביעים בקנה האמצעי - אחד עשר כפתורים - ששה כפתורים בששת הקנים המתפצלים וחמשה כפתורים בקנה האמצעי - תשעה פרחים - ששה בששת הקנים ושלושה בקנה האמצעי.
ירך המנורה היתה חלולה מבפנים. יש אומרים כי ירך המנורה היתה עגולה, יש אומרים כי היתה מרובעת ויש אומרים כי הירך היתה כמו תיבה בת שמונה זויות.
הגביעים, הכפתורים והפרחים היו עשויים מקשה אחת עם גוף המנורה.
הגביעים היו רחבים למעלה וצרים למטה, והיו בהם בליטות ושקיעות מצויירות, שנאמר: "משוקדים", ופירש רש"י: מצויירים. לדעת הרס"ג והאבן עזרא, הבליטות היו בצורת שקדים, שנאמר "משוקדים".
הכפתורים היו עגולים כצורת ביצה. לדעת הרמב"ם, גם הכפתורים היו משוקדים.
הפרחים היו עשויים כמין קערה ששפתיה מקופלות כלפי חוץ. לדעת הרמב"ם, גם הפרחים היו משוקדים.
בראש הקנים של המנורה היו קבועים בזיכים, בהם היו נותנים את השמן והפתילות.
יש אומרים כי הבזיכים היו יכולים להתפרק מן המנורה ולא היו מקשה אחת עם כל המנורה, ויש סוברים שגם הבזיכים היו מגופה של המנורה.
הפתילה שבבזיך האמצעי הייתה באמצע הבזיך. שלושת הפתילות שבימין היו בשמאל הבזיכים, ושלושת הפתילות שבשמאל היו בימין הבזיכים, כך ששש פתילות פנו אל הנר האמצעי, שנאמר: "והאיר אל עבר פניה".
חומר המנורה
הציווי המקורי הוא לעשות מנורת זהב, אולם דרשו חז"ל (מסכת סוכה, נ:) שאפשר לעשות את המנורה גם ממיני מתכות שונים ולאו דווקא מזהב, ולפי אחת משיטות התנאים - אפשר גם מחמרים שאינם מתכת כגון עץ, ובלבד שתיעשה מחומר שאינו בזוי ומאוס (כחרס).
כאשר המנורה נעשית שלא מזהב - אין צורך להקפיד על משקלה המדוייק (כיכר), ולא על מספר הגביעים הפרחים והכפתורים. כמו כן - אין צורך לעשותה מקשה אחת.
מיקומה בבית המקדש
המנורה היתה מוצבת בדרום ההיכל כנגד שולחן לחם הפנים. בגמרא מובאת מחלוקת האם היתה המנורה מקבילה לקיר הדרומי או מאונכת אליו.
קני המנורה
חשוב לציין שלפי דעת הרמב''ם קני המנורה היו ישרים כפי שניתן לראות בתמונה.
המידע הובא מתוך ויקישיבה. |
